ויגש תשפ"ו

אכילת סופגניה בחנוכה

הרבה טעמים נאמרו לסיבת אכילת סופגניה בחנוכה. יש שאמרו כי הסופגניה מטוגנת בשמן, והיא רמז למנחה העולה על המזבח, שבלולה בשמן. המזבח הוא שורש חנוכה ומאכלו של אדם הרי הוא כמזבח. בברכת מעין ג' בשונה מברכת המזון, מזכירים את המזבח שחולל על ידי היוונים ונבנה מחדש על ידי החשמונאים (הליכות שלמה, חנוכה, יז,י הע' 20).

יתגבר כארי

בשו"ע (או"ח א,א) נאמר: "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר". הקשה הגרח"פ שיינברג, מדוע מדמה המחבר את ההתגברות לקום בבוקר דווקא לאריה, יותר מכל שאר החיות, האריה הוא עצלן שאין כדוגמתו, מסוגל הוא לרבוץ בתנוחה אחת שעות על גבי שעות מבלי לזוז. תירץ הגאון, שלאריה יש תכונה מיוחדת, שלמרות עצלותו, כשהוא מזהה טרף בסביבתו, הוא מתגבר על עצלותו ומזנק לעברו במהירות אדירה בכל כוחותיו. כן האדם, אף שעצל הוא מטבעו ואוהב מנוחה, כשמגיע השחר והוא פוקח את עיניו ורואה מסביבו את העולם מקום עבודת השי"ת, עליו להתגבר כארי ולזנק בכל הכוחות לקראת עבודת היום (אוצרות פנינים ועובדות ב, עמ' נז).

הדלקת נרות חנוכה מנורות חשמל

הרבה פוסקים כתבו שאין יוצאים ידי חובה במצות נר חנוכה בהדלקה בחנוכיה חשמלית: א. במקדש היתה שלהבת ובנורות חשמל אין. ב. בנרות הדולקים על ידי פתילה יש כילוי לחומר הבעיר וזה דומה למקדש. ג. צריך שיהיה בנר חנוכה בשעת ההדלקה שיעור שמן שידלק חצי שעה, ובאור חשמל כל רגע נוצר זרם מחדש. (יבי"א או"ח ג,לה). יש מתירים, שהרי אור החשמל צלול ביותר וכל השמנים והפתילות כשרים לחנוכה, ולא צריך ממש דומה למנורת המקדש, ומי שמדליק אור בשבת כמדליק אש בשבת (מים חיים א,רעט). ולמעשה, אם נמצא במקום שאין ברירה סומכים על נרות החשמל ללא ברכה (הרב הלוי).

חנוכיה עגולה

כתב הרמ"א שיש ליזהר להעמיד את הנרות בשורה שווה ולא בעיגול כדי שלא יראה כמדורה. מאידך, כתב הרמ"א בהמשך דבריו, שמותר להדליק את הנרות על פמוט, [למרות שהפמוט עשוי בעיגול] (רמ"א או"ח תרעא,ד). יש אומרים שלחנוכיה מהודרת בעיגול צריך שני תנאים: א. שכל קנה יהיה מובדל מחברו. ב. שיהיה מרווח של אצבע בין כל נר (משנ"ב תרעא,יח; רב פעלים או"ח ד,ל). האחרונים כתבו בשם הרש"ל שמן הדין מותר להדליק בפמוט עגול אך אין זה הידור לנר חנוכה (ביאו"ה תרעא). ויש שנהגו להדליק במנורה עגולה [כגון בצנעא] ואם מדליק בנרות שבפמוט עגול, ידליק את הנר הקרוב ביותר למדליק משום ש'אין מעבירים על המצוות', ואח"כ יפנה לכיוון ימין [נגד כיוון השעון] (אסוקי שמעתתא א, עמ' שמו). אם הנרות מופרדים וניכרים כל אחד בפנ"ע אפשר להדליק בחנוכיה עגולה כ"כ בשו"ת אבני חפץ (הרב הלוי).

כניסה עם מיקרופילים לשירותים ללא כיסוי

אותיות קטנות של כתבי הקודש שנדפסו עד שאי אפשר לקרוא אותם מרוב קטנותם אלא על ידי מיקרוסקופ [מיקרופילים], יש מי שכתב שאין להקל בכניסה לשירותים וכדומה שיש בזה בזיון כתבי קודש (שו"ת מהרש"ם ג,שנז). יש שכתבו שמעיקר הדין אין בזה דין של כתב משום שאין העין רואה, אך חלילה להקל ולנהוג בבזיון אם יש בזה שמות הקודש (יבי"א יו"ד ד,כ), ויש שכתבו שאיסורי תורה נאמרו דווקא בדבר הניכר בחושי האדם, ובכתב מיקרופילי אין שום קדושה ומותר להיכנס לשירותים (נחלת לוי ג,יד). לפענ"ד, אין במיקרופילים שום קדושה וזה אינו נחשב "כתב" ולכן מותר להיכנס עם זה לשירותים (הרב הלוי).

ריקוד בשינוי

חז"ל גזרו שאין למחוא כפיים ואין לרקוד בשבת, שמא יתקן כלי שיר (ביצה לו,ב). מחיאת כפיים בשינוי בשבת מותרת (שו"ע או"ח שלט,ג). באשר לריקוד, מכיוון שהריקוד נעשה לפי הקצב גם בשינוי אסור שמא יתקן כלי שיר (אבני ישפה ב,לה). אדם ההולך במחול שאינו מגביה עצמו מעל הקרקע ואינו רוקד לפי קצב הנגינה אינו חשוב ריקוד ומותר מעיקר הדין (ילקו"י שבת שלט,ו). ויש שהתירו בכל אלה שהיום אין בקיאים בהכנת כלי שיר, ואין למחות במי שנוהג כך (רמ"א או"ח שלט,ג).

מכונה אוטומטית הפועלת גם בשבת במקומות שיש רוב גוי

הלכה היא, שכליו של אדם קונות לו בכל מקום שיש לו רשות להניחם (שו"ע חו"מ ר,ג), ואף ברה"ר אם יש לו רשות להניחם (ש"ך חו"מ ר,ז). על פי זה דנו האחרונים, האם ניתן להניח מכונה אוטומטית שיכולה למכור ולקנות בשבת: יש אומרים שהבעלים עוברים על איסור מקח וממכר בשבת, מפני שכליו של אדם קונים לו אפילו שלא מדעתו, ולחצר המשתמרת יש דין שליחות (שבט הלוי ה,כח). ויש שהתירו מכיוון שאין לבעלים יד בכלל בשבת בעשיית המקח ואיננו עומד שם והכל אוטמט (חזו"ע שבת ו, עמ' יא). יש אומרים שאם אין שם ישראל על המכונה והיא לא ברשות ישראל אין שום איסור, אבל אם המכונה עומדת בחצר או בחנות של ישראל טוב להחמיר (שו"ת מהרש"ג ב,קיז).

מכונה אוטומטית כאשר יש רוב יהודי מצוי

במקום שיש יהודים העלולים להשתמש במכונה יש כאן חשש שנותן מכשול לפני היהודים שיבואו להשתמש, יש מי שמתיר מעיקר הדין כי אפשר לומר שהיהודים לא ישתמשו בשבת אלא סמוך לשבת לפניה או לאחריה וגם אין כאן שכר שבת, משום שהתשלום הוא על המצרכים (שלחן שלמה שבת א שו,ד). ורוב הפוסקים נוטים לאסור (באר משה ו, קונטרס אלקטריק פז). לפענ"ד, במקום של יהודים עדיף לא להכניס, אבל במקום שמצויים רוב גויים מותר בשופי, כי אין לבעלים יד במקח ובממכר (הרב הלוי).

בשפה האמיתי אין תחרות ואכילה

"מרגלא בפומיה דרב, העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא שיחה ולא קנאה ולא תחרות ולא מו"מ ולא פרו"ר, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה" (ברכות יז,א). מספר ר' שלום שבדרון זצ"ל, שפעם התכוון אדם לנסוע לאמריקה. מכיוון שתחילה האוניה צריכה להיות בצרפת החליט האיש להקדים ללמוד צרפתית, בינתיים אנגלית כבר לא הספיק ללמוד. כשהגיעה האוניה לאמריקה, והוא ניסה גם שם לדבר צרפתית אף אחד לא הבין אותו. זה הנמשל – רב היה אומר בן אדם אתה בא לעולם הזה לשבעים שנה, אבל בעיקר תהיה בעולם הנצח, ושם אין מדברים בשפה הזו של קנאה, שנאה, תחרות, אכילה ושתיה. אנו לומדים את השפה של העולם הזה, ושוכחים שבעולם הנצח אין לה שום מקום. השפה היא: 'צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה' (שלמי שמחה ח, עמ' קכח).