כשרות כבד אווז

פיטום האווזים נועד כדי להגדיל את הכבד שהוא יקר, ולהשמינו ככל האפשר עד כדי שהכבד שוקל פי עשרה ממשקלו הרגיל. שיטת הפיטום בה מפטמים את האווז היתה באמצעות מקל שנכנס לתוך הוושט ובאמצעותו דוחסים תירס לתוך הוושט עם לחץ אויר. היום נעזרים במשפך עשוי גומי. לדעת השו"ע קוץ או נקב בוושט מטריף את העוף או את הבהמה אפילו שהנקב אינו מפולש והקוץ אינו עובר החוצה (שו"ע יו"ד לג,ט), לדעת הרמ"א, נקב פנימי בוושט שאינו מפולש ואינו חיצוני יש להכשיר אם אין ריעותא, ולכן נהגו לפטם את האווזים ועדיף שלא לבדוק את הוושט, אלא לסמוך על הרוב (רמ"א שם). בדורנו הפוסקים נמנעים ממתן הכשר 'מהדרין' למאכל המיוצר מאווזים מפוטמים משום שקשה לפטמם באופן שלא יגרום ל'טריפה ולחששות נוספים כמו צעב"ח, פטריות בוושט, טריפה פחות מי"ב חודש וכו' (צי"א יא,מט). בארץ נאסר הפיטום ונחשב כעבירה פלילית משום צעב"ח.