ויחי תשפ"ו
פיוטי מוצ"ש
נהגו לומר פיוטים וזמירות במוצ"ש כדי ללוות את השבת כדרך שמלוים את המלך בכניסתו וביציאתו (ב"י או"ח ש בשם שבלק"ט). נכון לומר את הפיוטים אחר ההבדלה כדי ללוות את השבת, ולא קודם (ט"ז או"ח ש,א). ואיתא בתוספתא, שאליהו יושב במוצ"ש תחת עץ החיים, וכותב זכויות של שומרי השבת. אליהו מקבל עליו את הדין להיות סובל עונש בעד הצדיקים שלא יכנסו לגהינם על איזה חטא ולכן מזכירים את אליהו במוצ"ש, לא רק על הגאולה, אלא להחזיק לו טובה (ילקו"י שבת ש,יח).
ארבעה מפתחות בידיו של הקב"ה
בברכה שניה של תפילת שמונה עשרה יש נ"א מילים כמניין המילים של ד' פסוקים שנאמר בהם מפת"ח: מטר [23], פרנסה [7], תחייה [11] וחיה [10] (טור או"ח קיד). בברכה זו מוזכרים: גשמים, תחיה ופרנסה. באשר ליולדת [חיה], המילים "מתיר אסורים" כוללים את היולדת, שכן הוולד היה אסור ועתה יצא מבית האסורים. מזה הטעם אומרים בברית המילה: "הודו לה' כי טוב", שהרי ארבעה צריכים להודות ואחד מהם הוא היוצא מבית האסורים (פרישה או"ח קיד,א).
ברכה על פיצה או לחמניה שנילושה בחלב בלבד
אחד הפירושים ל'פת הבאה בכיסנין' שברכתה 'מזונות', שעירב בעיסה דבש או שמן או חלב או מיני תבלין ואפה את העיסה וטעם התערובת ניכר בעיסה (שו"ע או"ח קסח,ז). יש מי שכתב שאם החלב או מי הפירות הם הרוב אין צריך שיורגש טעמם בעיסה וברכת העיסה 'מזונות' (דעת תורה או"ח קסח,ז), והרוב חולקים וסוברים שכדי לברך מזונות צריך טעם ניכר בעיסה, ואם הטעם לא ניכר מברכים 'המוציא' (חזו"ע ברכות, עמ' ס). לפענ"ד, צריך שהטעם יהיה ניכר. יש להדגיש, שאם הלחם בא כ'סעודה', לא הכמות קובעת אלא המטרה והכוונה ויש לברך 'המוציא' (הרב הלוי).
תפילה מתוך טלפון נייד חכם
דנו האחרונים (רץ כצבי א,טו), אם מותר להתפלל מתוך סידור בטלפון, הצדדים לאסור: א. באמצע התפילה קופצות הודעות חדשות, או דברים שמסיחים את הדעת (רמ"א או"ח צד,ט). ב. עמידה ביראה לפני המלך, וטוב להניח על ליבו ידיים כפותין ימנית על השמאלית (שו"ע או"ח צה,ג). ג. חשש שמא הטלפון יפול מידיו ותתבטל כוונתו (שו"ע או"ח צו,א). מאידך, הסיבות להיתר: א. מותר לאחוז סידור כי הוא צורך התפילה (שו"ע או"ח צו,ב). ב. תפילה מתוך הכתב יש בה צד שאפשר לכוון יותר (שו"ע הרב צג,א). לאור האמור, יש שאסרו להתפלל מתוך הטלפון אם יש לו סידור מצוי בהישג יד, אלא אם כן המכשיר במצב 'טיסה' ללא היסח הדעת (סוד שיח א,ג).
ברכת לחם טף
טף הוא מן קטנית הגדל באתיופיה, ונאכל שם במקום דגן ואינו שייך למשפחת הדגנים (תחומין כה), ולכן אין מברכים על הלחם 'המוציא לחם מן הארץ'. יש שכתבו שבאתיופיה שזהו עיקר מזונם יברך 'מזונות', ובמקומות אחרים יברך עליו 'האדמה' שהרי מגדלים אותו במיוחד לכך, וברכתו האחרונה 'נפשות', למרות שהשתנה צורתו (דבר חברון או"ח ב,קיז). ויש אומרים שלעולם יברך בברכה ראשונה 'שהכל' וברכה אחרונה 'נפשות' משום סב"ל (הלכה ברורה י, אוצרות יוסף י). לפענ"ד, יש לברך לחם כזה כדין לחם דוחן וכדומה שהכל ונפשות וגם משום סב"ל (הרב הלוי).
הזכרת שם המחבר בספר
כל ההלכות הנאמרות במשניות ובברייתות נאמרו בסתם מבלי להזכיר שם אומרם. על פי זה, יש שהסתפקו, אם טוב לאדם לכתוב ולהדפיס שמו בספר (פנים מאירות א, הקדמה): יש שנהגו לכתוב את שמם בספר: א. כדי שיהיו שפתותיהם דובבות בקבר. ב. במקום שנחלקו הפוסקים יש להכריע כגדול מחבירו. ויש בזה ענוה, שהגדול ממנו יכריע ולא יטעו לפסוק כמוהו. ד. מזמן הגאונים נהגו לכתוב את השם (שם הגדולים ספרים ז,כו). יש שנהגו לכתוב את שם המחבר ואפשר לכתוב ברמז, כשם שבמדרשים נרמז השם (רוקח, הקדמה), ויש שהעלימו לגמרי את שמם: א. כדי שלא יהנה מהעוה"ז ויפגם שכרו בעוה"ב (חסידים שסז). ב. גלוי קמי שמיא מי האומר ושפתותיו דובבות בקבר (פנים מאירות א,הקדמה).
מוקצה שהגיע לידו בהיתר
נחלקו הדיעות לגבי מוקצה שהגיע לידו בהיתר ונגמר שימושו, האם רשאי לטלטלו למקומו או שצריך לזורקו מיד: א. יש אומרים כל מוקצה שבידו רשאי לטלטלו, מאחר והגיע לידו בהיתר בין בשוגג ובין במזיד (שו"ע הרב או"ח שז,לו). ב. יש אומרים שדווקא אם הגיע המוקצה לידו בהיתר ולא ששכח ובטעות נטל את המוקצה (ביאור הגר"א רסו,טז). ג. יש אומרים שדווקא מוקצה מחמת איסור יכול לטלטלו למקום שירצה ולא בשאר סוגי המוקצה (מג"א שח,ז). הרוצה לצאת מכל חשש לא יקל אלא במוקצה של כלי שמלאכתו לאיסור והגיע לידו בהיתר, אבל המיקל גם בשאר סוגי המוקצה יש לו ע"מ לסמוך (פס"ת שח,טו; ילקו"י שח,ג). מקובל להקל לטלטל רק מוקצה מחמת איסור ולא בשאר סוגי המוקצה ששם מחמירים, למעט סכין של שחיטה שיש חשש להיזק והגיע לידו בהיתר (הרב הלוי)
זמן קניות לשבת
כדי שיהיה ניכר שהקניות לכבוד יום שבת, עדיף לקנות ביום שישי. טוב לומר על כל דבר שקונה 'זהו לכבוד שבת' כי הדיבור פועל בקדושה, ומסתבר שבימים הקצרים או שלא ימצא מה לקנות ביום שישי יכול להקדים את הקניות ליום חמישי (משנ"ב רנ,ב). היום שקניית המזון בחנויות מאפשרות לעשות בשאר ימות השבוע, על ידי מקררים שמשאירים את האוכל מתוקן וטעים לאכילה, אפילו שקונה אותם קודם יום שישי, זריזים מקדימים לא להשאיר סידורים וקניות דווקא ליום שישי אם ניכר שהוא לכבוד שבת (פס"ת רנ,א).
קניה ביום שישי קודם התפילה
יש שהתירו לקנות ביום שישי לכבוד שבת רק אם לא ימצא לקנות אחר התפילה (מג"א רנא,ו). ויש שהתירו לכתחילה לקנות לכבוד שבת קודם התפילה אף אם ימצא לקנות אחרי התפילה, מכוון שמדובר ב'חפצי שמים', ואמרו חז"ל 'לעולם ישכים אדם להוצאת שבת' (ערוה"ש או"ח רנ,ב; פר"ח או"ח פט,ו).
להתמקד במטרה האמיתית
החיים שלנו מורכבים מעניינים של מטרות וכלים, ומרוב הבלבול הגדול וחוסר יישוב הדעת, אנשים בוחרים להתמקד בכלים גם במחיר של זלזול במטרה. אנשים רוצים לדאוג למשפחה שלהם ולכן הם עובדים בלי הפסקה, כדי להשקיע בבית גדול ומרווח למשפחה, בשפע כלכלי למשפחה, בחינוך טוב לילדים. אלא שאותם אנשים מגיעים למצב בו הם משתעבדים לעבודה וכך האשה והבעל בקושי מתראים, הילדים גדלים אצל מטפלות בלי לראות את ההורים, וכל המשפחה קורסת. יש אמנם בית גדול אבל אין מי שיחיה בתוכו כמשפחה (מהפרשה לחיינו, עמ' 1103).