בשלח תשפ"ו

להתמקד במטרה האמיתית

החיים שלנו מורכבים מעניינים של מטרות וכלים, ומרוב הבילבול הגדול וחוסר יישוב הדעת, אנשים בוחרים להתמקד בכלים גם במחיר של זלזול במטרה. אנשים רוצים לדאוג למשפחה שלהם ולכן הם עובדים בלי הפסקה, כדי להשקיע בבית גדול ומרווח למשפחה, בשפע כלכלי למשפחה, בחינוך טוב לילדים. אלא שאותם אנשים מגיעים למצב בו הם משתעבדים לעבודה וכך האשה והבעל בקושי מתראים, הילדים גדלים אצל מטפלות בלי לראות את ההורים, וכל המשפחה קורסת. יש אמנם בית גדול אבל אין מי שיחיה בתוכו כמשפחה (מהפרשה לחיינו, עמ' 1103).

הוצני פשתן

עקירת הפשתן ואגידתן בדומה לעומרי התבואה נקראים 'הוצני פשתן' (רש"י סוכה יב,ב). העקירה התבצעה ביד עם השורשים על מנת להבטיח שהסיבים יהיו ארוכים ככל שניתן. ייבוש אגודות הפשתן נעשה בכמה שיטות: א. הצבתן בשדה בערימות קטנות. ב. פריסה על משטחים חשופים לשמש. ג. תליית חבילות הגבעולים. על רחב נאמר: "והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ הערכות לה על הגג". הכוונה לפשתן בגבעול (רש"י יהושע ב,ו), והיא העלתם הגגה ליבשם והטמינה את המרגלים שם (רד"ק יהושע ב,ו).

ברכה על ברק ביום חדש

הלכה היא, שכל עוד לא נתפזרו העננים מהשמים, אינו צריך לברך שוב על ברק אלא די בפעם אחת (שו"ע או"ח רכז,ב). ברק שהגיע ביום חדש לאחר שעלה עמוד השחר, אפילו לא התפזרו העננים ולא ישן, צריך לברך שוב (חזו"ע ברכות, עמ' תסו), ויש אומרים שדווקא אם ישן, שיש היסח הדעת, מברך שוב לאחר עלות השחר (ברכת ה' ד ג,טז). לפענ"ד, יש לברך ביום חדש על ברק ורעם, כדין ברכות השחר גם אם היה ער כל הלילה (הרב הלוי).

קריאת הקטן [לפני בר מצווה] בתורה

נאמר במשנה: "קטן קורא בתורה ומתרגם" (מגילה כד,א). נחלקו הראשונים, האם קטן עולה אפילו למניין שלשה (פיהמ"ש לרמב"ם מגילה ד,ו וכך מנהג התימנים [הרב קאפח שם]). או למניין שבעה בלבד (רוקח שלד). למנהג הספרדים, קטן עולה למניין שבעה עולים וגם יכול לקרוא את הפסוקים שבעליה שלו, ויש שנהגו על פי האריז"ל לעלות רק לעליית שביעי, ויש שנהגו להעלות לאחר שבעה עולים. למנהג האשכנזים, הקטן עולה מפטיר בלבד, למעט בשמחת תורה שיש נוהגים להעלות גם את הקטנים (הלכה ברורה רפב,יא). מנהגינו שקטן עולה למניין שבעה אך לא למניין שלושה גם לא בתור כהן או לוי. באשר לקריאת התורה על ידי קטן בשו"ת קרית חנה דוד, כתב שקטן יכול לקרוא בתורה אפילו את כל קריאת התורה, אפשר לצרף דעה זו לגבי נער בר מצווה כשהוא סמוך לבר מצווה ולאפשר לקרוא לו בתורה גם בשני וחמישי (הרב הלוי).

חוב דמי ועד בית

ישנו חיוב לכל השכנים להיות שותפים בהוצאות השוטפות של הבניין או השכונה (שו"ע חו"מ קסא; חו"מ קסג). לועד הבית יש תוקף כמו של בית דין הגדול [יש תוקף לרדת לנכסי החייב] (הגר"א קסג,ט). ועד הבית יכול אפילו למכור את ביתו של החייב או לעכב כסף שחייבים לו בתמורה לחוב שלו לוועד הבית (נתיבות המשפט חו"מ קסא,ד). גם על פי חוקי המדינה, חייבים לשלם את חוב ועד הבית.

לחם משנה בפרוסת לחם

בשבת וביום טוב צריך לחם משנה, מכיוון שהמן לא היה יורד בימים אלו. הלחמים צריכים להיות שלמים ולא חסרים, שאין זה דרך כבוד. אם אין לו לחם שלם יש אומרים שיקח שתי פרוסות לחם שהרי הם נקראים 'לחם משנה', אלא שאין זה דרך כבוד (ערוה"ש או"ח רעד,ה). יש שאמרו שאם יש רק פרוסות לפניו, זה ה'לחם' ורשאי לבצוע עליהן (משיב דבר א,כא).

לימוד תושב"כ בלילה

כתב האר"י שלימוד תורה שבכתב בלילה מעורר דינים ואין ראוי ללמוד תושב"כ בלילה, אלא יעסוק בתורה שבכתב ביום ובתורה שבע"פ בלילה [מלבד בליל שישי] (שער המצוות, ואתחנן). יש שהביאו לזה אסמכתא מן המדרשים (פרקי דר"א מו; תדב"א רבה ב). יש חולקים על קביעה זו, ואף למחמירים אין בזה איסור אלא שלכתחילה, טוב ללמוד מקרא ביום (שעה"צ רלח,א). ואם מדובר על לימוד מקרא בציבור יש מקום להקל יותר (שו"ת אבני צדק יו"ד קב), וכן יש להקל בלימוד מקרא עם פירוש רש"י (שו"ת אבני צדק שם) ונראה שבליל שבת אין את ההגבלה הזאת (שיח יצחק קטז). לפענ"ד, מותר ללמוד מקרא אך לא לקרוא מקרא, ובוודאי מותר בליל שבת וכך אני נוהג ביחס לשמו"ת (הרב הלוי).

אמירת תהלים בלילה

באשר לאמירת תהלים, יש אומרים שאין לקרוא בלילה רק חמשה חומשי תורה, אך נביאים וכתובים ובכללם תהלים מותרים בלילה (יפה ללב א רלח,ג). יש שלא חילקו ונמנעו מלומר תהלים בלילה (חיים שאל ב כה), או משום 'שב ואל תעשה' אין אומרים לכתחילה (רב פעלים או"ח ב,ב). גם למ"ד שאין רצוי לומר תהלים בלילה, האומר לשם תפילה ותחנונים, צרה, לרפואת חולה אין צריך להימנע מכך (מי יהודה או"ח כב). הקורא תהלים בלילה לצורך חולה יש לו ע"מ לסמוך (הרב הלוי).

ביבשה בתוך הים או בתוך הים ביבשה

המפרשים שואלים שתי שאלות: א. מדוע פעם אחת נכתב 'בתוך הים ביבשה' ופעם שניה 'ביבשה בתוך הים'? ב. מדוע נכתב פסוק אחד 'חומה' בכתיב מלא ובפעם השניה 'חמה' בכתיב חסר? ותירצו שהם כנגד שתי קבוצות בעם ישראל: בפסוק הראשון נאמר על הצדיקים שקפצו לים שנהפך ליבשה ולכן נאמר 'בתוך הים' - ביבשה וזכו שהמים היו להם חומה חזקה. בפסוק השני היו הרשעים שלא נכנסו עד שראו יבשה 'ביבשה בתוך הים', ולכן נאמר 'חמה' בכתיב חסר מלשון חמה שהמים רצו לשוטפם (כלי יקר שמות יד,כב).