שבת חול המועד סוכות תשפ"ו

ברכת פתקא טבא

נאמר בזוהר שביום השביעי של חג הסוכות סיום הדין של העולם, ופתקים יוצאים מבית המלך וגבורות מתעוררות ומסתיימות ביום הזה (צו לא,ב). מטעם זה, נהגו לברך איש את רעהו 'פתקא טבא' מיום הכיפורים ועד הושענא רבה. על ידי התשובה יוכל למחוק בבכי את מה שנכתב עליו עד עתה, ואף שיש חתימה ניתן להטיבה. יש שהיו מאחלים בלשון: 'תטיב לכם החתימה'. וסימן לדבר: "וה' ברך את אברהם בכל" ב'ין כ'יפור ל'סוכות (גם אני אודך, רסב).

הימים שבין יום הכיפורים לסוכות

ימים אלו ימי שמחה ואין אומרים בהם תחנון (שו"ע או"ח קלא,ז). המקובלים כתבו שקדושתם כימי חול המועד, והגר"א כתב שהם דומים במקצת ליום הכיפורים ולכן ינהג בהם ביראה ובכבוד. בתלמוד מבואר שבימים אלו חגגו את חנוכת בית ראשון, ועוד שבימים אלו עוסקים בני ישראל במצוות סוכה וארבעה מינים ומעשיים האלה מביאים את האדם שיזכור בדבקותו בהשם יתברך (זאת התורה, תשע"ו).

נטילת ארבעת המינים

ייטול את הלולב וההדסים והערבות ביד ימין, ואת האתרוג ביד שמאל. יש אומרים שגם שמאלי ייטול את הלולב ביד ימין וכך נוהגים על פי הקבלה (שו"ע תרנא,ג), ויש אומרים ששמאלי ייטול את שלושת המינים ביד שמאל ואת האתרוג ביד ימין (רמ"א תרנא,ג). תקנו חכמים לברך לפני קיום המצווה: "על נטילת לולב" ובכדי שהברכה תהיה סמוכה לקיום המצווה, נוטלים לפני הברכה את ארבעת המינים אלא שאוחזים את האתרוג הפוך כשהפיטם כלפי מטה, ומיד בסיום הברכה הופכים את האתרוג ומנענעים את הלולב. אפשרות אחרת: לאחוז בעת הברכה את הלולב ההדס והערבה בלבד, ובסיום הברכה יצרף את האתרוג וינענע את כולם יחד(שו"ע תרנא,ה).

דפנות קודם לסכך

לכתחילה יש לעשות את הדפנות של הסוכה ולאחר מכן לתת את הסכך למעלה. אם סיכך את הסוכה על ארבעה עמודים ואחר כך נתן את הדפנות, יש פוסלים משום שהוא 'תעשה ולא מן העשוי' שהסכך כאילו נעשה מאליו (לבוש תרלה), ויש מכשירים בדיעבד (ברכ"י תרלה,ב; חזו"ע סוכות, עמ' לח). לפענ"ד, לכתחילה יש לחוש להקדים את הדפנות לסכך, אך בריטב"א ובמרן משמע שזה לא מעכב ובדיעבד זה כשר וניתן לברך על סוכה כזאת (הרב הלוי).

סיכוך בפרחים

הלכה היא, שהסכך צריך להיות מדבר הצומח מן הארץ, תלוש ואינו מקבל טומאה (שו"ע או"ח תרכט,א). בשמים לריח או פרחים ושושנים שהם לנוי ואינם מאכל אדם, אינם מקבל טומאה ומותר לסכך בהם (חזו"ע סוכות, עמ' כג).

ופרוס עלינו סוכת שלומך:

הסוכה רומזת למדת האחדות והשלום, שהיא זכר לענני כבוד שבאו לישראל בזכות אהרן הכהן, ועל כל נקראת הסוכה 'סוכת שלום', ועל זה אנו מתפללים לקב"ה שנזכה למידת האחדות והשלום באומרנו: "ופרוס עלינו סוכת שלומך", והיינו שנזכה למידת השלום. ומה שאומרים אח"כ: "ותקננו בעצה טובה מלפניך", הכוונה שיתן לנו עצה טובה לפניו יתברך כיצד לעשות שלום אמיתי בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו (אבני קודש, עמ' נו).

סוכת שלום

על הפסוק "כי יצפנני בסכה ביום רעה" שהסוכה מגינה מהמקטרגים ומהאויבים. ובזכות הסוכה יהיה שלום לרחוק ולקרוב, שיש להם מגן מהמקטרגים והאויבים. ועל פי זה יובן הפסוק: "ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום" כלומר, כשאתה מקיים הסוכה שנקראת 'שלום' אז וביתך שלום (אומר לציון, עמ' פו).

בניית סוכה ברשות הרבים

נאמר בגמרא שהמסכך ברשות הרבים: ר"א פוסל וחכמים מכשירים (סוכה לא,א). יש אומרים שהכוונה שחכמים מכשירים בדיעבד (או"ז סוכה שב). יש אחרונים שאמרו שהסוכה היא גזולה, שלא כולם מוחלים, אמנם הסוכה כשירה בדיעבד אך אסור לברך בה 'לישב בסוכה' (מג"א תרלז,ג; שו"ע הרב תרלז,יא).מנגד יש אחרונים שאומרים שאפשר לברך ואין למחות במי שנוהג לעשות סוכתו ברה"ר שקרקע איננה נגזלת, ועוד שהקרקע עתידה לחזור ושכך המנהג (א"ר תרלז,ד). בגלל המחלוקת יש אומרים שלא לברך על סוכה ברה"ר (כה"ח תרלז,יז), אלא אם כן עושה סוכתו ליד פתח ביתו (חזו"ע סוכות, עמ' נד). יש שהעידו שבירושלים קיבלו רשות מאת המושל על עשיית סוכה ואח"כ קיבלו בימי שלטון המנדט הבריטי ואף כיום מותר להקים סוכה ברה"ר, אם יש רשות מפרנסי העיר, אלא שיש להיזהר שלא להפריע להילוך הרבים (הליכות שלמה ז,יא). לפענ"ד, מן הסתם השלטונות מוחלים על בניית סוכה למשך שבעה ימים, בתנאי שזה לא מפריע להילוך הרבים ולא מסכן אותם בירידה לכביש וכדומה (הרב הלוי).

חיילים ושומרים במצוות סוכה

שומרים אפילו של גינות פטורים מן הסוכה בין ביום ובין בלילה, שאם השומר יעשה סוכה יבואו הגנבים ויגנבו מצד אחר (שו"ע או"ח תרמ,י). כמו כן חיילים ושאר אנשי הביטחון העוסקים בשמירה ביום ובלילה, או היוצאים למארבים פטורים מן הסוכה (חזו"ע סוכות, עמ' קצו). והסתפקו האחרונים האם יברכו ברכת 'לישב בסוכה' כשהם פטורים מן המצווה (שעה"צ תעה,לט), ודווקא כשעדיין לא עזב את המצוה שעוסק בה (משנה אחרונה תרמ), ולכן יש שאמרו שנראה שאם סילק ידו לגמרי מהמצווה שעוסק בה והלך לקיים מצוות סוכה יברך לישב בסוכה (פס"ת תרמ,יא). לפענ"ד, גם חיילים ומי שעוסק במצווה יכול לקיים את מצוות הסוכה ואף לברך עליה (הרב הלוי).

חיבור האתרוג ללולב וניענועם יחד

לא התבהר בגמרא ובראשונים האם צריך לנענע את האתרוג יחד עם הלולב. ר' מנחם רקאנטי [מקובל מאיטליה] כתב שצריך לסמוך את האתרוג ללולב, והוא מספר על חלום שבו סופר סת"ם כתב שם ה' והרחיק את האות ה' האחרונה של שם ה' משלושת האותיות הראשונות, וכשר' מנחם ראה את הסופר נוטל לולב שלא ביחד עם האתרוג, הבין את החלום שכל ארבעת המינים מורים על שם ה' (ויקרא רבה אמור ט) וא"א להפריד את האתרוג משלושת המינים האחרים (בית יוסף תרנא). וכן נפסק בשלחן ערוך (או"ח תרנא,יא), וכל הנענועים אינם מעכבים, אף לא נענע רק הגביה את ד' המינים (משנ"ב תרנא,לט), ובאיזה דרך שנענע יצא בדיעבד (רמ"א שם).

מקום האתרוג בעת ההקפות

בעת ההקפות של הלולב שעושים זכר למקדש, בד"כ מחזיקים בסידור והתעוררה השאלה האם יד ימין יכולה להחזיק את כל ארבעת המינים וביד שמאל יקח את הסידור, או שיחזיק את האתרוג ביד שמאל ואת הלולב ביד ימין? יש שדייקו שאם יכול לקחת את כל ארבעת המינים ביד ימין זה יותר עדיף, ועוד שדעת השלחן ערוך שאם נטל כל ד' המינים ביד אחת יצא ידי חובה (גינת ורדים-גן המלך, קלח), יש אומרים שגם בהקפות צריך לאחוז את האתרוג ביד שמאל כדרך שהוא נוטל בעת הברכה (בא"ח ש"ר האזינו יד), ויש שהורו כך לכתחילה ולא מעיקר הדין (חזו"ע סוכות, עמ' שפו).

מידת הביטחון והשמחה

השפת אמת ביאר שהסוכה היא מידת הביטחון בהשי"ת, כמו שאמרו חז"ל: "צא מדירת קבע" (סוכה ב,א), שלא לבטוח בעושר ובנכסים, רק לבטוח בה', ולכן הוא זמן שמחתנו, כי אין שמחה כשמחת הבוטח בה' באמת (ברכת מועדך לחיים, עמ' קטו).