כי תצא תשפ"ה

הכל תחת פיקוח
על ראובן נאמר שאילו ידע, שהקב"ה כותב עליו שהציל את יוסף, היה מוליך את יוסף בכתפו אצל אביו (רות רבה ה). האדם שוכח שכל מעשיו רשומים עד נצח. האדם צריך לדעת כי הכל תחת פיקוח והכל מושגח. ישנה מצלמה וישנו רשם-קול. ולבסוף יובא האדם למשפט על כל מעלל (אוצרות התורה א, וישב).

הנהגת גדולי ישראל בימי ההכנה לימי הדין
בימים עברו היה עומד המשגיח ודופק על הסטנדר 'אלול'! ואילו כיום בזמנינו אין מי שידפוק ויעורר על כך, ומ"מ כיום האלול בעצמו צועק, ולכל הפחות ראוי שכל אחד יקבע לו זמן 20 דקות ללמוד מתוך ספר שערי תשובה, או אפי' חמש דקות לימוד מוסר ברצינות, או אפילו לחשוב קצת במחשבת מוסר (ישורון לט, ר' אהרן שטינמן).

שילוח הקן לקן הנמצא על עץ ערלה
מותר לעשות שילוח הקן, על קן הנמצא על עץ ערלה, שהרי איסור ערלה קיים בפירות, גרעינים ובקליפות, אבל העץ עצמו וכן העלים, הפרחים והענפים לא נאסרו ואף אפשר למוצצם ולאוכלם (על אם הדרך פרק י).

סליחות לפני מנחה
מבואר בזוהר שמשעות הבוקר מתעוררים חסדים בעולם, ואילו משעת מנחה עד חצות הלילה מתעוררים מידת הדין (בראשית קלב,ב). מכל מקום, נראה שאם אי אפשר להתפלל סליחות לפני תפילת שחרית, יכולים לומר סליחות לפני תפילת מנחה, למרות שבשעת מנחה שולטת מידת הדין [למעט מביום שבת], הכוונה ללילה ממש ואין חשש של תדיר ושאינו תדיר משום שאמירת סליחות היא רשות, ומכל מקום הסליחות הנאמרות באשמורת הבוקר היא המובחרת שהיא עת רצון והתעוררות מידת הרחמים (יחו"ד א,מו).

אבן למשקל
נאמר בתורה: "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה... אבן שלמה וצדק יהיה לך.." (דברים כה,יג). התורה מדגישה את האיסור להחזיק בבית משקולות שאינן מדויקות, אפילו אם לא משתמש בהן בפועל, משום שזהו פתח לרמאות במסחר (רמב"ם גניבה ז,ג). כמו כן, נאסרו דרכי רמאות שונים, כגון: 'הטומן משקלותיו במלח', כדי לשנות ולהפחית את משקל האבן (ב"מ סא,ב). גם אם הקונה מוחל על הטעות, אין זה מועיל (תוספתא ב"ב ה,ב). בית דין חייבים להעמיד ממונים לפקח על המידות אם חסר או יתר (שו"ע חו"מ רלא,ב).

אמירת י"ג מידות כשהציבור כבר סיים אמירתם
אדם שאמר י"ג מידות עם הציבור, והציבור מיהר וסיים את הי"ג מידות כאשר היחיד נמצא רק באמצע הי"ג מידות, יש אומרים שיכול היחיד לסיים דרך בקשת רחמים כיוון שהתחיל עם הציבור (תורה לשמה צו), ויש אומרים שצריך לסיים בטעמי המקרא כדין יחיד, שכל מה שנאמר שמסיים דווקא אם נשאר רוב הציבור עימו, אך אם הוא לבדו, דינו כדין היחיד שצריך לקרוא את הי"ג מידות בטעמי המקרא (הליכות עולם ב, כי תשא ב). נהוג לסיים בבקשת רחמים ולא בטעמי המקרא (הרב הלוי).

תספורת בלילה או אחר חצות היום
יש שכתבו להקדים את תספורת הראש לפני חצות היום [ובגילוח אין בעיה], מפני שאותו הזמן הוא עת התגברות הדינים, ועניין התספורת הוא סילוק הדינים (חמדת ימים ער"ש ג יט,א). ויש שכתבו כן בשם האריז"ל שהוא נזהר לא להסתפר אחר חצות היום (בא"ח ש"ש לך לך יד). מאידך יש שהבינו באריז"ל שהוא נזהר לא להסתפר לפני שהתפלל מנחה (משנ"ב רנא,ז), וכן על פי פשט, והמנהג בישראל להסתפר אחר חצות היום ובלילה (יחו"ד ד,כ).

הוצאת אויר מהגלגל בשבת
נחלקו הפוסקים האם בנין וסתירה שייכים רק בדברים שמחוברים לקרקע או גם בכלים, ולדעת המשנ"ב יש סותר גם בכלים אם דעתו לבנותו מחדש (משנ"ב שיד,ז). כשסותר כלי לא באופן מוחלט, כשהכלי עדיין נשאר על עומדו, לכולם אינו חייב משום 'סותר', ומסתבר שהוצאת האויר מהגלגל אינה נחשבת לסתירה גמורה, וממילא האיסור הוא רק מדרבנן, ואם הגלגל גדול [עם נפח 40 סאה] דינו יותר חמור (אבני דרך יג,עג). יש שאמרו שמילוי אויר בגלגל אסור משום תיקון מנא (רב פעלים או"ח א,כה) ואינו דומה לניפוח בלון, ואילו הוצאת האויר נחשב כמקלקל שפטור אבל אסור מדרבנן (משנת יוסף יד,רלז). בפשטות צמיג שונה מבלון והממלא ממנו בשבת זה גובל באיסור תורה וריקונו זהו איסור דרבנן (הרב הלוי).

מניין י"ג מידות באצבעות
יש המונים י"ג מידות באצבעות כדרך שמונים י"א סממני הקטורת באצבעות שיש בזה תועלת למחשבה ולכוונה (בא"ח ש"ר כי תשא,ד), אך יש אומרים שבשונה מי"א סממני הקטורת, בי"ג המידות נחלקו הראשונים והמקובלים במניין, מאיזה תיבות מתחיל מניינים ומהו סדרם לכן עדיף שלא למנותם אלא לאומרם סתם (הליכות עולם ב, כי תשא ג). לפענ"ד, עדיף שלא למנות כדי לא להיכנס למחלוקת (הרב הלוי).

קח אחריות
משל שמופיע בתשובות הגאונים בשם רב האי, מספר על אריה שפגש שועל. האריה ביקש לטרוף את השועל, אך השועל בעורמתו הצליח לשכנע את האריה שאין לו מספיק בשר, ואף הבטיח לאריה שיכוון אותו לאדם שמן. שמע זאת האריה ואמר לשועל שהוא חושש שייענש כי לבני אדם יש זכויות. אמר לו השועל: "אין לך ממה לחשוש! לא אתה תיענש, אלא בניך ונינך!" לאחר שהאריה השתכנע, הוא רץ כדי להתנפל על האדם אבל נפל לבור. ניגש השועל אל הבור ואמר: אוי! טעיתי! לא לקחתי בחשבון שאתה עלול להיענש על החטאים של הסבא שלך... המסקנה מהמשל היא שצריך לקחת אחריות על מעשיו. נכון שהתורה התירה אשת יפת תואר, אך היא גם מזהירה את האדם שייקח בחשבון שאישה כזו עלולה להביא לבן סורר ומורה (סעוד"ש עם פ"ש, כי תצא).