שחרור סתימה בכיור

נאמר בגמ': צינור שעלו בו קשקשים [קשים ועשבים שגורמים לסתימה] וכתוצאה מכך המים מציפים את גגו ונכנסים לביתו, מותר למעך ברגליו בצנעה בשבת, משום שהוא כלאחר יד ובמקום הפסד לא גזרו חכמים (כתובות ס,א; שו"ע או"ח שלו,ט). יש מתירים להוציא את הסתימה, משום שאינו עושה מלאכה ממשית אלא מתקן כלאחר יד (באר משה א,כט). ויש מחמירים משום שפתיחת הסתימה היא תיקון כלי שהיא מלאכה האסורה מדרבנן או מהתורה. צינור המחובר לבית הוא חלק מבניין הבית ולכן פתיחתו דומה ל'בונה', ואם מדובר בפעולה שהיא כלאחר יד מותר רק בשעת הצורך (משנה הלכות ו,פא). נראה שאם לא נסתם הכיור לגמרי, והמים עוברים בו לאט, יש להתיר בזה במשאבת גומי [פומפה], הואיל ואין כאן מעשה אומן וגם אין כאן עובדין דחול (הליכות עולם ד, עמ' רנד).