אמירת תחנון במנחה שלפני פסח שני

השלחן ערוך לא הביא את המנהג שלא לומר תחנון ב'פסח שני' עצמו (שו"ע או"ח קלא, ו). אמנם רבים מהאחרונים הביאו את המנהג שלא לומר נפילת אפים בפסח שני, משום שפסח שני הוא חג ליחידים (כה"ח קלא, צח). יש אומרים לומר תחנון במנחה בערב פסח שני, שכן דעת כמה אחרונים לומר תחנון אפילו בפסח שני עצמו או בשחרית יום י"ד ולכן לא להוסיף על זה גם את המנחה שלפניו, ועוד שעיקר פסח שני במקדש הוא לאחר חצות יום י"ד (מנהג בני אשכנז; הלכה ברורה ז קלא, בירור הלכה מא בשם אביו). ויש אומרים שאין לומר במנחה שלפני יום י"ד משום שנפילת אפיים 'רשות' וכשיש מחלוקת - פוסקים להקל, וכל יום שאין בו נפילת אפים אין נוהגים ליפול על פניהם גם במנחה שלפניו (שו"ת הראשל"צ ב, יב). _לפענ"ד, יש לומר תחנון במנחה שלפני פסח שני, משום שהקרבן היה קרב במקדש רק אחר חצות, וכן הורו הגדולים כמו הרב טיקצ'ינסקי והרב עובדיה זצ"ל (הרב הלוי)._