בין שפה ל'לשון'

הדיבור של האדם מורכב מצירופי אותיות יוצרים מילים, ומצד זה הדיבור של כל מדברי שפה היא שווה. מצד שני, יש לכל אדם תנועת דיבור אחרת, יש המדברים מהר ויש המדברים לאט ישנם הרבה חילוקים שעל פיהם אפשר לזהות את האדם המדבר לפי הסגנון שלו. ה'שפה' היא נוסח הדיבור השונה בין עם לעם, וה'לשון' מבטאת את צורת ההגיה כי התנוחה של הלשון במגעה בחיך היא הגורמת את החיכוך. כן במעשי המצוות יש את החלק המעשי והוא דומה ל'שפה' ויש גם את החלק הרגשי שבזה לכל אדם יש רגש אחר. על זה אומר דוד: "יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות" אלו אשר שוא ידברו אומרים לחסיד שמעשיו אינם מתאימים לו הם עוסקים בשפתי חלקות כי רצונם שכולם יעשו את מעשי המצוה ביובש ובצורה אחידה (תבונות כפיו, תהלים א, עמ' 576).