טבילת קולפן חדש

כלים המשמשים לסעודה טעונים טבילה (ע"ז עה,ב). בפוסקים מובא שכלים שרק מכשירים אוכל לאכילה ואותו מאכל אינו ראוי עדיין לאכילה אינו טעון טבילה, כדוגמת סכין שחיטה (שו"ע יו"ד קכ,ה; ביאור הגר"א קכ,יא), ויש שכתבו להטבילו ללא ברכה (רמ"א יו"ד קכ,ה). באשר לקולפן, נחלקו הפוסקים האם טעון טבילה (ט"ז יו"ד קכ,ז). יש שכתבו שאם הוא משמש לקילוף ירקות חיים יטביל בברכה, ואם משמש לקילוף פירות שטעונים בישול נוסף הרי זה דומה לסכין של שחיטה, ממילא זו מחלוקת השו"ע שפטר לגמרי מטבילה, לבין הרמ"א שיטביל ללא ברכה (הכשרות למעשה, טבילת כלים; ילקוט גבריאל ה,א). יש שכתבו לחלק וללכת לפי רוב תשמישו של הקולפן (פר"ח יו"ד קכ,יט), האם הוא משמש לקילוף ירקות חיים, שאז טעון טבילה בברכה, לבין קולפן לירקות הטעונים בישול שאז פטור מן הטבילה (אבני דרך ו,קח). _אם הקולפן משמש לירקות או פירות חיים מטבילים אותו במקווה בברכה, בזה אזלינן בתר רוב שימושו לירקות חיים או ירקות הטעונים בישול, ואם יש ספק מטבילים אותו ללא ברכה (הרב הלוי)._