עפרו של אברהם

הגמ' מספרת, על עם ישראל שרצו לשלוח דרון לקיסר, שלחו כשליח את 'נחום איש גם זו', שלחו עמו ארגז מלא באבנים טובות ומרגליות. בלילה באו גנבים ולקחו את האבנים הטובות ובמקום זה, מילאו את הארגז בעפר, כאשר 'נחום איש גם זו' הגיע לקיסר גילו את הארגז מלא עפר, אמר: 'גם זו לטובה'. בא אליהו הנביא ואמר שאולי זהו עפר מהעפר של אברהם אבינו במלחמתו עם המלכים, שכאשר היו משליחים את העפר הוא הפך לחרבות והקש הפך לחיצים, על פי הפסוק בהפטרה: "מי העיר ממזרח צדק, יקראהו לרגלו... יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו" (תענית כא,א). מחלוקת בחז"ל, יש אומרים שאברהם היה משליך את העפר והם נעשו חרבות, ויש אומרים שהאוייב היה משליך חרבות על אברהם והן נעשות עפר (בר"ר לך לך טו), זהו אברהם שבא ממזרח והיתה בו מדת הצדק ולכן לחם מלחמות ה' ונצחם.